תגליות מדעיות חדשות בשמים ובארץ: פרק חדש בסיפור האהבה הקוסמי?
משהו מרתק מתרחש בזמנים אלה מעל לראשנו ומתחת לרגלינו. בעוד מבטה של רוב האנושות מרותק עדיין למישור הבין אישי, אומות ופרטים מתנגשים ומתנקשים זה בזה, מעלינו ומתחתינו מתרחשים אירועים בקנה מידה קוסמי ומיתולוגי, אך מעטים שמים לכך לב.
שני גילויים מדעיים פרצו בו-זמנית לתודעת הקהילה המדעית: האחד יורד מן השמיים והשני עולה ממעמקי האדמה.
מלמעלה, חדר למערכת השמש שלנו עצם בין-כוכבי בשם I3 Atlas. זהו לא מטאור קטן אלא עצם בלתי מזוהה עצום ממדים. מדענים עדיין מתלבטים ביחס לטיבו של אטלס I3. האם זה כוכב שביט או ספינת חלל? טכנולוגיה חוצנית או תופעת טבע בין גלקטית?
חברי ברוס ליון (Bruce Lyon) כבר כתב והצביע על כך שמנקודת מבט שמאנית זה לא באמת משנה. אם היקום חי ומודע—והוא כזה—אז אפילו סלע ענק המגיע אלינו ממרחבים בין-גלקטיים הוא ביקור משמעותי. זו חדירה אל מערכת השמש שלנו שמגיעה ממרחב אחר לגמרי. המודעות האנושית נקראת פתאום להפתח למשהו בקנה מידה חדש, המגיע ממרחבי החלל העמוק. זהו מסר אל האנושות, בין אם זו ספינת חלל של חוצנים או עצם אסטראלי המגיע מהיקום המודע.
בו-זמנית, האדמה עצמה חושפת גם היא משהו יוצא דופן. מדענים גילו מאגרי מים עצומים החבויים מתחת לקרום כדור הארץ—וזה לא סתם אקוויפר, אלא מאגר מים הגדול פי שלושה מנפח כל האוקיינוסים שעל פני כדור הארץ גם יחד. המים הללו לכודים בתוך מינרל בשם רינגוודאיט (Ringwoodiete), כ 400 מייל מתחת לפני השטח. הגילוי עצמו קרה כבר ב-2015 אך הוא אושר ונמדד מדעית כעת, ב-2025, בדיוק כאשר המבקר הקוסמי חדר אל מערכת השמש.
בעיניים שמאניות, הצופות בדיאלוג המתמיד שמתקיים בין הארץ והרקיע, נראה כאילו משהו חדר אלינו ממעמקי החלל, ומימי התהום הכי עמוקים של הארץ מתעוררים להגיב אליו.
בקבלה אנו מדברים תמיד על יחסי הגומלין בין מים זכריים ומים נקביים, הנקראים בארמית ”מיין דוכרין“ ו“מיין נוקבין“. המים הזכריים יורדים מהשמיים אל הארץ, והמים הנקביים עולים מלמטה למעלה בתגובה. זהו מעשה אהבה ברמה פלנטרית. ריקוד של חיזור ורומן אהבים בין שמיים וארץ. מי המעיינות התת-קרקעיים הבוקעים כלפי מעלה והאדים העולים מן הארץ הם ההתעוררות האירוטית של הנקבה אל מול התעוררות המים הזכריים הניתכים כגשם בלוויית שאגה אורגזמית של סערות ברקים ורעמים.
מה שמתרחש כעת הוא אותו ריקוד של חיזור, רק באוקטבה קוסמית. כוכבית הלכת האהובה שלנו חשפה לתודעה האנושית את מעמקי מימיה הנקביים, את האמריטה שלה, העולה מתהומות עמוקים יותר ממה שאי פעם תיארנו לעצמנו. והמים הנוקביין הללו מגלים שפע ועוצמה שלא העלינו כלל על דעתנו. לתגלית הזו יש עומק מיתי. משהו עמוק מתעורר בגאיה בתגובה לחדירה ממעמקי מסתרי החלל.
מדענים אומרים שהמים התת-קרקעיים הללו כנראה אחראים לרעידות אדמה, התפרצויות געשיות ואף לתנועות טקטוניות. עוצמתה האדירה של הפלנטה רוחשת במים המסתוריים הללו שאינם מתקיימים במצב נוזלי, אלא כלואים במינרל בשם רינגוודאיט, על שם המדען מר רינגווד, שהיה הראשון לגבש את המינרל הזה במעבדתו. אבל הקשיבו לשם הזה: Ring-wood-ite. האם זה לא שם מרתק בפני עצמו? והמבקר מן החלל? אטלס! העצם השמימי כמובן נקרא כך מסיבות מדעיות יבשות, אך אי אפשר להתעלם מכך שאטלס הוא הטיטאן שעל פי המיתולוגיה היוונית תומך באורנוס המסורס (השמיים) מעל לגאיה. אשכיו של אורנוס המסורס נשרו אל האוקיאנוס הגדול, שגעש ופלט מקצף הגלים את אלת האהבה היופי והתשוקה — אפרודיטה. ועתה, עם ביקורו של אטלס, אוקיאנוס תת קרקעי שלא ידענו על קיומו גועש בתהומות.
אז בואו ונביט בהשתאות נפלאה כלפי מעלה ונרגיש בענווה כלפי מטה, עמוק יותר מתמיד. אנו חיים בזמנים שבהם השמיים והארץ שרים זה לזה זמירות שהאנושות לא שמעה מעולם. האם אנו ערים מספיק כדי להקשיב לשירה הזו ולהגיב בענווה מלב ליבה של האנושות עצמה?
יתכן שכל מה שקורה על פני האדמה במישורים הפוליטיים אינו העיקר, למרות כל מהדורות החדשות. מוזיקה קוסמית חדשה מתנגנת כאן ואנחנו עוד לא יצאנו במחול.
