במיניות אין כל גנאי
"כי הרבה ... אומרים כי זה חרפת האדם ובושתו וכלימתו חבור
איש עם אשתו, עד שאמרו בהסכמה מוחלטת 'חוש המשוש חרפה הוא לנו' (כדברי
אריסטו).
ודבר זה באו להרחיק החכמים, כי לא יסבול דבר זה הדעת, כי יהיה יסוד הכל אשר
הוא קיום העולם שהוא פריה ורביה יהיה נבנה על דבר גנאי וחרפה. ויותר מזה כי
אין זה כבוד השם יתברך שיהיה דבר שהוא יסוד העולם על דבר שהוא גנות וחרפה,
וכאשר היסוד הוא רעוע כל אשר הוא נבנה עליו הוא נופל.
ולכך ראוי להרחיק את דעת זה.
כי אין בחבור איש עם אשתו שום דבר של פחיתות כלל. ודבר זה הוא בודאי דעת
התורה, דכתיב (בראשית ב') ויהיו שניהם ערומים גו' ולא יתבוששו, הרי
הדבר הזה לא היה גנאי כלל ואילו היה גנאי למה לא יתבוששו???"
מהר"ל מפראג. ספר באר
הגולה, הבאר החמישי
